#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צד. כל מקום שאמר ר' יהודה במשנתנו אימתי או במה דברים אמורים הוי לפרש או לחלוק? 	לר' יהושע בן לוי שניהם לפרש. לרבי יוחנן אימתי לפרש ובמה לחלוק. לרמי בר חמא אימתי לחלוק.	סנהדרין כה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צה. חמסן שנתן דמים האם עובר אלאו דלא תחמוד? 	"כתבו התסו' (ד""ה מעיקרא) בתי' א' שאינו עובר. ובתי' ב' כתבו שעובר אא""כ פייס את הבעלים עד שיאמר רוצה אני."	סנהדרין תוס' כה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צו. כיצד חזרתן של 1) המשחק בקוביא 2) המלוה בריבית 3) מפריחי יונים 4) סוחרי שביעית 5) גזלן ומוכס? 	"1) משישברו את פיספסיהן ויחזרו בהם חזרה גמורה שאפילו בחינם לא עבדי <sup>מא</sup>.<br>2) משיקרעו את שטריהם ויחזרו בהם חזרה גמורה שאפילו לנכרי לא מוזפי <sup>מב</sup>.<br>3) משישברו את פגמיהן ויחזרו בהם חזרה גמורה שאפילו במדבר לא עבדי. וכתב רש""י שזה ללישנא דארא שמלומד להביא יונים ממקומם, ולישנא שאם תקדמה יונך ליוני החזרה הגמורה היא שאפילו בחינם לא עבדי.<br>4) לת""ק שתגיע שביעית ויבדלו ופרש""י שלא ישאו ויתנו בפירותיהם ויפקירו גנותיהם לעניים. לר' נחמיה לא חזרת דברים בלבד אמרו אלא חזרת ממון כיצד אומר אני פלוני בן פלוני כינסתי מאתיים זוז מפירות שביעית והרי הן נתונים במתנה לעניים.<br>5) כתבו התוס' (ד""ה סתם) שחזרת גזלן משיחזיר, ומוכס לתי' קמא בתוס' אין יכול לחזור כיון דאין יודע למי ישיב ולתי' ב' יכול לחזור כאשר יפסיק להיות מוכס [עי' אור זרוע פסקי סנהדרין סי' כה ומוכח בדבריו דפליגי ב' תירוצי התוס'].<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מא.  כתב הר""ן שבגבו ממון צריכים להחזיר אותו למאן דאית ליה דבקוביא איכא אסמכתא.
<br>מב.  כתב הר""ן שבגבו ריבית צריכים להחזיר את הריבית שלקחו, ואם לא קיבלו עדיין ריבית צריכים לקרוע את השטרות שלא יגבו לא את הקרן ולא את הריבית. [ועיי""ש בהערה שכתב שנראה שאת הקרן יגבה בע""פ שהרי</span>"	סנהדרין כה: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צז. האם פסול לעדות ומדוע 1) לוה בריבית 2) רועה בהמה 3) מגדל בהמה?	"1) פסול דלא תשימון עליו נשך הוא אף על הלוה והו""ל רשע והתורה אמרה אל תשת רשע עד&nbsp;<sup>מג</sup>.<br>2) פסול בין בדקה ובין בגסה כיון שרועה בשדה של אחרים.<br>3) מגדלי בהמה דקה בבתים בא""י פסולים משום ישוב א""י. רש""י פירש שרגילה שתשמט ותרוץ לתוך השדות. והתוס' (ד""ה מגדלי) פירשו שגזרו שמא יבוא לרעותן בשדות. ובחוצה לארץ כשרים שדוקא בא""י החמירו.<br>מגדלי בהמה גסה אפילו בא""י כשרים. רש""י פירש שגסה אינה משתמטת ואפשר לשומרה. והתוס' פירשו שלא גזרו בה חכמים משום שצריך לחרישה ואין יכולים לעמוד בגזירה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>מג.  ולענין אם הסופר והעדים נפסלים לעדות כתב הר""ן שהגירסא ברוב הספרים כה, א מלוה הבאה לו בריבית, ולפי גירסא זו אין הסופר והעדים פסולים לעדות, דלא תשימון עליו נשך במלוה משמע להו לאנשי וטעו בהכי. ואית דגרסי מלוה הבאה בריבית, ולפי גירסא זו אף הסופר והעדים בכלל. זו שיטת חכמים בב""מ עב].</span>"	סנהדרין כה. - כה:		
